אחד התחומים הבולטים שמושפעים מהחרדה הוא ההתנהגות שלנו. כשזה מגיע לחרדת בחינות, החרדה יכולה להשפיע עלינו בשני ערוצים – לא לעשות דברים (הימנעות ודחיינות), או לעשות יותר מדי דברים (למידת יתר). מידה מסוימת של הימנעות ודחיינות היא טבעית ומאפיינת את כולנו, וכמובן שלמידה מרוכזת ואינטנסיבית יכולה לעזור לנו להגיע להישגים גבוהים. אבל מה קורה כאשר התנהגויות אלו עוברות סף מסוים ומתחילות לפגוע בנו ובסיכויי ההצלחה שלנו?

הימנעות ודחיינות: החרדה גורמת לנו לא לעשות דברים

דחיינות והימנעות הן שתיים מהתופעות הנפוצות ביותר בקרב סטודנטים הסובלים מחרדת בחינות. למרות שאנחנו יודעים שאם נתעלם מהמשימה היא לא תיעלם, וסביר שזה רק יקשה עלינו יותר בהמשך – עדיין לפעמים מאוד קשה לגייס כוחות כדי להתעמת איתה ועם החרדה שהיא מעוררת. כשאנחנו נמנעים ממה שמעורר בנו חרדה אנחנו כביכול מקבלים לכך "חיזוק חיובי" – תחושות החרדה הלא נעימות לא מתעוררות בנו. בטווח הארוך, זה בדיוק מה שפוגע בנו – ההימנעות גם שומרת ומחזקת את החרדה, וגם פוגעת בהישגים הלימודיים שלנו.